אם נחפש את הנקודה הסינגולרית שממנה מתחילות כל הבעיות אני חושב שנגיע ל-Q q
(q מהמילה Quality)
q קטן – כאן ועכשיו
Q גדול – ראייה ארוכת טווח, long run

קחו לדוגמה מעשן.
אדם שמעשן, לא יודע מה הנזקים שבעישון? יודע.
לא יודע מה צריך לעשות כדי להפסיק לעשן? יודע.
אז למה הוא מעשן? הוא מעשן כי מהסיגריה הוא נהנה כאן ועכשיו. מהנזקים הוא יסבול בעתיד.
כאן ועכשיו – q. בעתיד – Q.

אני מאוד אוהב צ’יפס.
כשאני מגיע למפעל לארוחת צהריים אם יש באותו יום צ’יפס, הצ’יפס קורא לי: “חנן, חנן”.
עכשיו אני לא רוצה לאכזב אותו, אז אני לוקח שניים, שניים זה לא נורא. איך שאני לוקח שניים האחרים אומרים: “מה איתנו?”

האם כל אדם שיש לו משקל עודף יודע מהן הסכנות שבמשקל עודף? כן.
האם כל אדם שיש לו משקל עודף יודע מה צריך לעשות כדי שלא יהיה לו משקל עודף? כן.
אז למה אנחנו משמינים ומשמינים ומשמינים? גם ברמה האישית וגם ברמה הלאומית.
התשובה היא Q q.
מתי אני נהנה מהצ’יפס? כאן ועכשיו. מתי אני אסבול מהתוצאות של הצ’יפס? אחר כך.

חבר שלי סיפר לי שגילו אצל הבת שלו צליאק, אבל מהסוג הטוב.
אמרתי לו: לא ידעתי שיש דבר כזה שנקרא סוג טוב.
מה זה סוג טוב? כואב לה מיד. בזכות העובדה שכואב לה מיד היא מפסיקה לאכול. אם לא היה כואב לה מיד היא הייתה ממשיכה לאכול דברים שאסור לה והנזק היה הרבה יותר גדול.