מה זה סיבת השורש?
כשיש פער בין מצוי לרצוי זה בסך הכל סימפטום או תוצאה של סיבה בסיסית שיוצרת את הפער הזה.
כשהילדים שלי רבים בסלון על השלט של הטלוויזיה, הם לא רבים על השלט, אלא על השליטה. אם אני אטפל בשלט, בעוד שתי דקות יריבו על הכיסא בפינת האוכל. כי לא טיפלתי בסיבת השורש.
לכן כל כך חשוב לדעת מהי סיבת השורש.
מחקר שנערך בארץ גילה מהן ששת סיבות השורש הנפוצות ביותר לכל בעיות האיכות הנפוצות בישראל.

א. חריגה מנוהל.
צריך שהפעילות תתבצע בהתאם לנוהל, הוראה, מפרט או שרטוט. אם אין נוהל, צריך לכתוב.
אם יש נוהל, או שהוא טוב או שהוא לא טוב. אם הוא לא טוב, צריך לתקן אותו.
אבל אם יש לי נוהל, והנוהל הוא נוהל טוב, ומישהו עובד בניגוד לנוהל – זה מזמין תקלות. ותקלות כשמזמינים אותן מגיעות.

ב. מחסור בידע. אי זמינות ידע לביצוע המשימה בשל אי קיום או אי הכרה.
אם העובד לא יודע מה ואיך לעשות, והוא לא שואל מה ואיך לעשות, הוא ממציא – ואז הוא טועה.

ג. מיומנות לקויה. ביצוע לקוי של משימה בשל חוסר מיומנות, הכשרה או ניסיון.
אחד התפקידים של המנהלים זה לבחור את האדם הנכון ולשים אותו במקום הנכון ולתת לו את ההכשרה הנכונה.

ד. סיכון מחושב. ביצוע משימה בתנאי אי ודאות ונטילת סיכון בצורה מודעת לתוצאה האפשרית.
אדם נוסע וחוצה קו הפרדה לבן רצוף. הוא לא יודע שאסור? הוא יודע. הוא לא יודע שאם תגיע משאית ממול זה ייגמר לא טוב? הוא יודע. אבל הוא אומר לעצמו את הדבר הבא: בארבעים הפעמים האחרונות שעשיתי את זה – לא קרה כלום, אז מה ההסתברות שדווקא הפעם יקרה? הוא לוקח סיכון על בסיס הערכה של ההסתברות לתוצאה לא רצויה. לקיחת סיכון היא פעמים רבות הכרחית, ולא ניתן למנוע את הסכנה במצבים כאלה, בידינו רק לבחור את הסיכונים בצורה הנבונה ביותר.

ה. כוח עליון. נתון סיבתי שאין עליו שליטה ואינו ניתן לחיזוי.
כוח עליון יכול להיות אסון טבע, מלחמה, משבר כלכלי וכדומה. אנחנו אחראים להתכונן גם לדברים שלא בשליטתנו. למרות שלארגון שלי אין כל השפעה על רעידות אדמה, אני חייב להתכונן לרעידת אדמה.

ו. שיקול דעת מוטעה. ביצוע לקוי של משימה בשל ניתוח שגוי של נתונים או שיפוט לקוי.

כדי להקל על אנשים לגלות את סיבת השורש לבעיות אצלם, הכנתי אפליקציה ייעודית.