המילה החשובה ביותר בניהול היא אחריות.
ממה בנויה המילה אחריות?
בואו ניקח אות אות ונבדוק.
האות הראשונה א‘, א’ זה התחלה של אני.
אבא שלי היה 40 שנה נהג דן. כשהייתי קטן נהגתי לשבת בצד שמאל לידו ומולי הייתה מדבקה שעד היום משפיעה על חיי.
וכך היה כתוב על המדבקה: אני אהיה בסדר, אתה תהיה בסדר, כולם יהיו בסדר, הכל יהיה בסדר.
שאלתי את אבא שלי: מה זה אומר?
הוא אמר לי: מאיפה זה מתחיל? מ-אני. אדם צריך לקחת אחריות על הפעולות שלו.
בוא נוריד את האות השנייה – ח’, קיבלנו אח. השאלה הנשאלת: השומר אחי אנוכי? האם יש לי אחריות על דברים שנעשים סביבי לאנשים קרובים לי?
נוריד את האות השלישית, ר’, נקבל אחר. מסתבר שאנחנו תלויים אחד בשני, אחרת נהיה תלויים אחד ליד השני.
נוריד את הי’ – קיבלנו אחרי. מה זה אחרי? דוגמה אישית. ממני תראו וכך תעשו. אין שום קיצורי דרך. הכל מתחיל ונגמר בדוגמה אישית.
נוריד את האות ו’, קיבלנו אחריו. מה זה אחריו? עשה לך רב.
לאדם דתי עשה לך רב זה דבר ברור מאוד. מה שהוא אומר צריך לעשות.
מה זה לאדם חילוני? Benchmark. אם אני רוצה להיות הכדורסלן הכי טוב בעולם אני צריך להסתכל על מייקל ג’ורדן וללמוד ממנו, איך הוא מתאמן, מה הוא אוכל, כל כמה זמן הוא עושה תרגילים.
ואז מגלים שאחריות זו מילה מא’ ועד ת’. כי אם אני עושה 99% טוב זה 100% כישלון. לזה אנחנו קוראים סגירת מעגל טיפול.