מסתתי אבנים בנגב

אדם אחד נסע בנגב.

בדרך ראה אדם עם פטיש ואיזמל, מסתת אבנים.

שאל אותו: מה אתה עושה פה?

“אני רצחתי בנאדם, בית המשפט פסק עלי מאסר עולם עם עבודת פרך, זה מה שאני עושה.”

המשיך לנסוע, אחרי כמה קילומטרים ראה עוד פעם אדם עם פטיש ואיזמל מסתת אבנים.

שאל אותו: מה אתה עושה פה?

“המקצוע שלי הוא סתת, מה שהמנהל אומר, אני עושה.”

המשיך לנסוע עוד כמה קילומטרים, ראה בפעם השלישית אדם עם פטיש ואיזמל מסתת אבנים.

שאל אותו: מה אתה עושה פה?

ענה לו: “אני מכין אבנים לבית המקדש.”

שלושת האנשים מחזיקים את אותו פטיש ואותו איזמל, מסתתים את אותן האבנים, אבל כל אחד מהם עושה את העבודה באיכות אחרת.

הרמה הנמוכה ביותר, אדם שעושה כי הוא חייב לעשות.

אחריו, אדם שעושה מה שאומרים לו.

הרמה הגבוהה ביותר, אדם שיש לו חזון, מטרות, יעדים, שהוא מתחבר למשהו נשגב ממנו, מכין אבנים לבית המקדש.