תחנת כיבוי אש בפתח תקווה

תחנת כיבוי האש בפתח תקוה היא התחנה היחידה בארץ שנשרפה.

ב-15 ביולי 1949.

כך הופיע בעיתון חירות:

“כנהוג בליל שבת הכניסו את המכוניות וכלי הכיבוי לתוך המועדון הבנוי עץ וסגרו את דלתות המועדון. 2 תורנים נשארו במקום, האחד ליד הטלפון והשני בחוץ. לפתע שמע התורני היושב בחוץ קול פצפוץ עץ הדומה ליריות. הוא הפנה ראשו ונדהם לראות עשן בוקע ועולה מגג הבנין של מכבי האש. מיד רץ לחברו היושב ליד הטלפון ושניהם הבחינו באש שאחזה בבניין. אחד הכבאים, הדר בקרבת מקום, הוזעק כשהוא לבוש בפיז’מה. הוא ניסה להציל את המכוניות אולם לא היתה כבר כל אפשרות לעצור את האש שהתפשטה במהירות ואכלה את הבניין. מאות אנשים חשו למקום, אולם מחוסר כלים עמדו חסרי ישע והסתכלו באש הנוקמת באויביה – כלי הכיבוי שבמשך למעלה מ-13 שנה כיבו אש בפתח-תקווה ובסביבה.”