במהלך מבדק איכות שביצעתי בבוצוואנה במפעל ליהלומים סיפר לי המנקד על סיפור שקרה לו.

הגיע יהלום מאוד מאוד גדול, ביהלום גדול צריך מאוד להיזהר בליטוש העוקצים מכיוון שבתוך האבן יש מאמצים ואז היהלום עלול להתנפץ למספר רב של יהלומים ומחיר היהלום ירד בצורה ניכרת. מכיוון שהוא זיהה את הבעיה הוא רשם על המעטפה של היהלום (בריפקה ביידיש, השפה המקצועית בתעשיית היהלומים בכל העולם) הנחיה: “נא לא ללטש עוקצים”, וכדי שהעובד לא יפספס את זה, הוא סימן את ההנחיה עם טוש זוהר צהוב.

העובד לקח את המעטפה עם היהלום הגדול וכשהחזיר אותו אחרי שבועיים. למרבה הפלא הוא ליטש עוקצים. המזל היה שהיהלום לא התפוצץ ולכן המנקד היה רגוע, ושאל אותו: תגיד לי בבקשה, למה ליטשת עוקצים? הרי כתבתי לך על המעטפה: נא לא ללטש עוקצים!

אמר לו העובד המקומי: זה נכון שכתבת, אבל מחקת את זה עם טוש…