הזמינו אותי לתת קורס בנושא תקן AS9100 –  ניהול איכות בתעופה, חלל ותעשיות בטחוניות, בחברה בשם חץ הכסף בנס ציונה. חיפשתי חניה ולא מצאתי. ראיתי שאין לי ברירה אחרת ונכנסתי עם האוטו לחניון. אחרי 8 שעות הרצאה אני בא להוציא את האוטו מהחניון ופונה לשומר:

-כמה זה בבקשה?

-21 שקלים.

האמת? סכום סביר בשביל שמונה שעות. אני מוציא את הארנק, שוד ושבר. הילדים לקחו לי כסף מהארנק, ותקעו אותי עם 20 שקל.

-תשמע, אני מאוד מצטער, נתקעתי עם 20 שקל, אפשר להסתדר?

-לא.

-למה לא? כולה שקל.

-מצטער, אבל עד שאני לא מקיש בקופה 21 השער לא נפתח.

-תקשיב, אתה לא מכיר אותי, אני מרצה בנושא חשיבה יצירתית. אני אתן לך רעיון, אתה תאהב אותו.

-נו.

-אני אתן לך 20 שקל, אתה תקיש 21.

-לא יקרה.

-למה לא? כולה שקל.

-אתה יודע כמה כמוך יש לי ביום?

האמת? על זה לא חשבתי.

-מה אתה מציע לעשות?

-תן קפיצה לכספומט, תוציא מזומן.

-זה רחוק?

-עשר דקות נסיעה.

-אני יכול לתת לך תעודת זהות כערבון ותתן לי לצאת עם האוטו?

-לא.

אני אעשה את הסיפור קצר: אחרי חצי שעה אני חוזר, כולי רטוב מזיעה, מושיט לו את השטר. אומר לי השומר: אין לי עודף ממאה.

כמה היה שווה לי השקל הזה? הרבה מאוד.